לכל התליינים שלום

שירים מתוך הספר "לכל התליינים שלום" הוצאת "קשב לשירה 2016

אלכסנדרה

אֲנִי לוֹקַחַת אֲוִיר

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת

קְלוּעוֹת זוֹ לְזוֹ בַּשֵּׂעָר

שָׁלוֹשׁ מִתְפַּצְּלוֹת בַּמַּרְאָה

אַרְבָּעָה רְבָעִים וְעוֹד מַשֶּׁהוּ קָטָן לְקִנּוּחַ

חֲמִשָּׁה קְלָפִים מְשֻׁגָּעִים

שִׁשָּׁה קוֹלוֹת סוֹפְּרָן בְּחָזִיּוֹת רֵיקוֹת

שֶׁבַע עַלְמוֹת חֲסוּדוֹת וְאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה עֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת לַקַּרְקַע

שְׁמוֹנֶה בְּנוֹת יַעֲקֹב שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ

תִּשְׁעָה יְרֵחִים סוֹחֶבֶת אוֹתִי עַל הַיָּדַיִם

עֲשָׂרָה מְדַבְּרִים בְּבַת אַחַת בַּבָּר בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן

אַחַת-עֶשְׂרֵה מֶלְצָרִיּוֹת כְּפוּתוֹת לְרַגְלֵי שֻׁלְחָנוֹת בִּשְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם

שְׁנֵים-עָשָׂר כּוֹכָבִים חַסְרֵי מַזָּל בָּרָקִיעַ

אֲנִי הַקּוֹמָה ה-13

כֻּלָּם מְדַלְּגִים עָלַי.

לֹא, הִיא לֹא הָיְתָה בַּת אָדָם.

כִּשּׁוּף, כּוֹחַ מַחְשָׁבוֹת מַצְלִיף,

יַד מַכָּה בְּמַסְוֵה דִּבּוּר

עַצְמִי בְּלַחַשׁ בַּבֹּקֶר בֵּין הָרַמְזוֹרִים.

שְׂעָרָהּ כִּמְנִיפָה עַל הַשְׁמָשָׁה

פּוֹעֶרֶת עֵינַיִם לְתוֹכִי:

"אֵיךְ אַתְּ מְעִזָּה? אֵיךְ אַתְּ מְעִזָּה?!"

הִסְתַּכַּלְתִּי לַסַּכָּנָה בָּעֵינַיִם, נָשַׁכְתִּי אֶת שְׂפָתֶיהָ

הִיא נָהֲמָה בְּאָזְנַי מַה שֶּׁלֹּא רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ,

סָחֲרָה דְּמָעוֹת בְּמִלִּים

הִיא מַכִּירָה אוֹתִי מֵעֶרֶב יַלְדוּתִי

וּכְשֶׁנֶּעֱלַמְתִּי בָּאָה הַדְּמָמָה

וְכָל הָאֲנָשִׁים חָלְפוּ עַל פָּנַי נוֹשְׁמִים לְאַט לְתוֹךְ צַעֲדֵיהֶם

יָשַׁבְתִּי עָמֹק, לְאַזֵּן אֶת הַגּוּף

לֹא הִתְחַיַּבְתִּי לִכְלוּם.

שִׁכְנַעְתִּי אֶת הָרוֹפְאָה

שֶׁאֵינִי צְרִיכָה כַּדּוּרִים וּבֶאֱמֶת

יָמִים אֲרֻכִּים לֹא שָׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה

וּבְכָל זֹאת, אֵיךְ לְהַסְבִּיר, אֲנִי עֲדַיִן תְּלוּיָה

עַל קוֹלַב הָעֲצָמוֹת הַמְּשַׁקְשֵׁק

בְּצִפִּיָּה.

זה

זֶה בְּתוֹךְ נִימֵי הַחֹמֶר הַבְּסִיסִי, בְּסִיסִי.

זֶה צוֹחֵק בְּתָאֵי הַ"כָּל-יָכוֹל" זֶה מִתְפַּקֵּעַ מִבִּפְנִים כְּשֶׁדְּבָרִים הֵם צְבָעִים וְמִלִּים מְעַרְבֹּלֶת וּמְנִיפוֹת הַיָּדַיִם מִתְחָרוֹת בַּרוּחַ זֶה מַקְפִּיץ לְהַתִּיז נִיצוֹצוֹת מֵהָעֲקֵבִים זֶה דִּמְיוֹן בְּמֶרֶץ זֶה הִיפּוֹ-אֹשֶׁר מְסֻכָּר קָפֶאִין כָּפוּל זֶה לְקַשְׁקֵשׁ עַל עוֹר קִירוֹת זֶה זֵה בַּזֶּה זֶה זִקּוּקִים צְחוֹק נִקְשָׁר לְדֶלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת נִמְלֵי אֵשׁ בַּלְּחָיַיִם זֶה זֶה.

זה לַעֲמֹד עַל צוּקֵי הָעֵינַיִם כְּשֶׁהַיָּדַיִם

וְאָז הַזֶּה הַזֶּה מְאֵט,

מִתְנַקֵּז

לְאַגַּן חוֹל,

עַצְבוּת רְחָבָה נִפְתַּחַת

כְּמוֹ מִשְׁטָח

לְהָנִיחַ עָלָיו גּוּף.

נוֹתָר זִכְרוֹן הָרֵיחַ,

שְׁקִיפוּת

הַדְּבָרִים

שֶׁהָיוּ

אוֹ לֹא

מַבָּט יוֹצֵא בְּקַו יָשָׁר

וְאֵין לוֹ נְקֻדָּה

לָשׁוּב

זֶה

לִפֹּל לְתוֹךְ

עַצְמְךָ

מִגֹּבַהּ רַב,

וּלְגַלּוֹת

שֶׁאֵין חֶבֶל תְּלִיָּה.

המקום הכי בודד

הַמָּקוֹם הֲכִי בּוֹדֵד הוּא מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר

הַגּוּף לֹא מוּצָף

הַמַּסָּע נִשְׁכַּח מִתּוֹכוֹ

הַצִּפִּיָּה לְגֶשֶׁם

כְּבָר אֵינָהּ חֵלֶק מֵהַנְּדִידָה הַגְּדוֹלָה.

גַּם מַחֲסֶה הוּא מָקוֹם.

אֵין כִּוּוּנֵי תְּנוּעָה בַּתַּחְתִּית

רַק שְׁרִיקוֹת הַזִּמוּן אֶל הַפְּתָחִים

וּבֶטוֹן

אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּמִשְׁקַע הַשְּׁלוּלִית

לְקַפֵּל אֶת הַבִּרְכַּיִם פְּנִימָה

אוֹ לִפְתֹּחַ אֶגְרוֹפִים

לְהַצִּיב אֶת כַּפּוֹתֶיךָ הַפְּרוּשׂוֹת מוּל הַפָּנִים

כְּמוֹ רְאִי

וְלִרְאוֹת

הַמָּקוֹם הֲכִי בּוֹדֵד הוּא

עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת,

דָּבָר לֹא נוֹגֵעַ לָאֶבֶן.

ואִם תֵּשְׁבִי בֵּין קַוֵּי הַבַּרְזֶל

פָּנַיִךְ לַמָּקוֹם, יָדַיִךְ עַל הַמְּסִלּוֹת - יוּחַשׁ

רַעַד הַרְכָּבוֹת כֻּלָּן בַּדְּהִירָה הַפְּנִימִית וְלֹא

מְשַׁנֶּה בִּכְלַל אִם בָּאֹפֶק הַקַּטָּר

מִתְרַחֵק, מִתְקָרֵב.

הַמָּקוֹם הֲכִי בּוֹדֵד הוּא בְּתוֹךְ

הָאָרוֹן

כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ.

בַּיַּמִּים הָאַחֲרוֹנִים

נִּנְעָץ חִדּוּד הַקַּו הַשָּׁחֹר

כֹּבֶד הָאִפּוּר עַל הָעֵינַיִם

אֲנִי חָבָה אֶת מְלוֹא הָרַחֲמִים

לָאִינְטִימִיּוּת

שֶׁבֵּינִי לְבֵין הַשְׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַנְּפָשׁוֹת הָרְצוּצוֹת תַּחַת הַמַּסֵּכָה:

יִפְחָה –

בִּלְתִּי מְרֻסֶּנֶת, תּוֹקַעַת זְרָדִים בַּמֵּעַיִם

שׂוֹרֶטֶת תְּעָלוֹת הָעִכּוּל.

בַּבֹּקֶר, תָּמִיד בַּבֹּקֶר

מַרְלָה –

כְּפוּתָה אֶל מִטַּת הַחוֹלִים הַמְּדֻמִּים,

מִתְעוֹרֶרֶת בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם אֶל הַבְטָחַת כָּזָב

"תַּקְשִׁיבוּ לִי, תַּקְשִׁיבוּ לִי" - נִמְתַּחַת כְּלַפֵּי מַעְלָה.

עֶדְנָה –

לְאַט נִפְרֶשֶׂת, פּוֹשֶׁטֶת נִגּוּן בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה

פּוֹסֶקֶת שְׂפָתַיִם בֵּינָהּ לְבֵין הָאַחֵר.

וְתֹם – לְעֵת עֶרֶב

מַשִּׁיל אֶת הַקְּלִפּוֹת

בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה לִקְרַאת הַלַּיְלָה הַבָּא.

מדבר

1. חדר עבודה

הַלַּיְלָה

מִתְפָּרֶקֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַמִּלִּים

בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה

חֻלְיָה, חֻלְיָה

מִדְבָּר מַשְׁגִּיחַ מִן הָרְצָפוֹת

מֵצִיץ בֵּין הַחֲרַכִים

בֹּשֶׂם רֵיחוֹ

חַלּוֹן נִפְתָּח לְבוֹאוֹ.

אֵין אוֹרְבִים בָּעֵמֶק הַנֶּעֱלָם

אֵין עַמּוּדֵי חַשְׁמַל לְחִתּוּךְ הָאֹפֶק

יֶשְׁנָה רַק בְּאֵר הָאוֹר הַגְּדוֹלָה

בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי שֶׁל הַבַּיִת.

צְמוּדָה לָאֲדָמָה

יָמִים מִבֶּטֶן חֹשֶׁךְ קְצָרִים

חֵטְא עַל

חֵטְא

רוֹאִים אֶת הָאָרֶץ,

מְעִידוֹת הדּוֹפֵק מְעִידוֹת

מְבַקֶּשֶׁת אֶת זֵכֶר הַמִּדְבָּר עַל הַבִּרְכַּיִם

וּגְבִיעַ הַגּוּף דּוֹלֵף עַל הָרְגָבִים

הָאֲדָמָה נִגְמֶרֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי.

הָאָרֶץ הַזּוֹ מֻתֶּרֶת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.

אֲנִי בָּאָה

מִמָּקוֹם בּוֹ חֹשֶׁךְ פּוֹקֵד אֶת הַיּוֹם

מְסֹרְגֵי פְּלָדָה שֶׁרָאשִׁי

כִּמְעַט נִתְלַשׁ בֵּינֵיהֶם, מֵחֲלוֹם

עַל חָתוּל חֲסַר עֲצָמוֹת

"בּוֹאִי

בּוֹאִי בִּי

מֵהֱיוֹתֵךְ

אֶל עֵמֶק הָעֲקֵדָה רֵדִי

אֶל מָּקוֹם בּוֹ אֶבֶן הוֹפֶכֶת לְחוֹל"

וְהוֹתַרְתִּי מִשְׁכָּנִי אַחֲרַי כִּי הֱבִיאַנִי הַמִּדְבָּר אֶל חֲדָרָיו.

בּוֹהֶקֶת בֵּין גִּבְעוֹתָיו - תַּאֲוַת הָאֲבָנִים הַגְּדוֹלָה

תְּנוּעָתוֹ בִּי - שָׁעָה מְלֵאָה.

זִכְרוֹן הָאֲדָמָה הַזּוֹ,

מֶלַח זֵעָה עַל אֶבֶן,

שְׂרִידֵי יַחְפָנוּת וְאַשְׁמָה

זְחִילָה אֲרֻכָּה נֵגֶד הָאוֹר.

אֵין דָּבָר

מִלְּבַד הֵד הַשְּׁאֵלוֹת

מִלְּבַד הַהַבְטָחָה

שֶׁאֵין דָּבָר.

אֲנִי קַיִן

חוֹזֶרֶת

הָאֲדָמָה מַצִּיעָה לִי מִיתָה.

הֵם מַתְחִילִים מֵהַסּוֹף.

יֵשׁ לָהֶם שִׁיטוֹת.

הֵם לֹא מַמָּשׁ הִסְבִּירוּ, אֲבָל

לְדַמֵּם

לֹא הִסְכַּמְתִּי.

לֹא יָדַעְתִּי עַל זֶה הַרְבֵּה,

אֲנִי יוֹדַעַת פָּחוֹת

וּפָחוֹת.

"אוּלַי רַק אֶת הָאָזְנַיִם" - הֵצַעְתִּי.

אֵין טַעַם. הַקּוֹלוֹת

הוֹלְכִים וּמִתְרַבִּים וּלְכָל

הַתַּלְיָנִים שָׁלוֹם.

תוכן עוברי

ב-17/6 עָבְרָה שְׁאִיבַת תֹּכֶן הֶרְיוֹנִי

מֵחָלַל הָרֶחֶם

בְּהַרְדָּמָה כְּלָלִית

מַהֲלַךְ הַפְּעֻלָּה - תַּקִּין

בְּתֹם הַפְּעֻלָּה - רֶחֶם רֵיק מִתֹּכֶן

תַּחַת טִפּוּל - חָשָׁה בְּטוֹב

בֶּטֶן רַכָּה

לֹא רְגִישָׁה.

חֲתָכִים שִׁטְחִיִּים בַּבֶּטֶן הַתַּחְתּוֹנָה

יוֹצְרִים מִלָּה - "יוֹנָתָן"

רַק הַנּוֹכְחִים בֶּאֱמֶת

נוֹשְׂאִים שֵׁמוֹת

לַשָּׁוְא.

בַּפַּעַם הַיְּחִידָה שֶׁאֱלֹהִים בָּאוּ אֵלַי

הִתְקַפַּלְתִּי בְּתוֹךְ תַּרְמִיל הַגּוּף

אִתְּךָ וְלֹא

יָכֹלְתִּי לְהַחְלִיט

הֵם תָּפְסוּ אוֹתִי בַּשֵּׂעָר

הִצְמִידוּ רָאשִׁי לְמִשְׁטַח נִירוֹסְטָה

סַכִּינִים יָדְעוּ

חַיֵּי מִי עֲדִיפִים.

יֵשׁ לְךָ זִכָּרוֹן

פַנְטוֹם קָטָן שֶׁלִּי?

סְלִיחָה

23. מִזְמוֹר לִפְלוֹנִית. רוֹעִי אֶחְסַר בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים יִשְּׂאוּנִי רַגְלַי; תַּחְשִׁיךְ יָדִי הַשְּׂמָאלִית צִמְאוֹן עֵינַי וְתוֹלִיכֵנִי בְּמַעְגְּלֵי דִּין; וּכְשֶׁאֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת אִירָא רַע כִּי אָנֹכִי עִמָּדִי; שִׁבְטִי וְשׁוֹטִי בִּתְשׁוּקָתִי שֶׁנִּשְׁבְּעָה לְמִרְמָהּ; חַדְרֵי לִבִּי כִּלְכַּלְתִּי בְּבִזּוּי, בְּאִסּוּר וּבְצַעַר; אֶצְבְּעוֹת יָדַי טְבוּעוֹת סְבִיב צַוָּארִי, וֲדָאוּת הַסָּפֶק תִּרְדְּפֵנִי כָּל לֵילוֹת חַיַּי; כִּי נַסְתִּי מִבֵּיתו לְאֹרֶךְ יָמִים;

ללחוש לתוך בור השמיים

אֵין מְקוֹמוֹת נוֹסָפִים עַל הַמַּטְאֲטֵא

זְכוּת הַלַּיְלָה רִאשׁוֹנָה

נְקֻדַּת הַהַמְרָאָה קְטֵנָה

רוּחַ נֶגְדִּית וְקוֹלוֹת הָעֲטַלֵּפִים בַּבֶּטֶן

הַשֵּׂעָר נִפְרָע בְּאוֹקְיָנוֹס הַחֹשֶׁךְ

לִטּוּף אָפֵל עַל הַכָּתֵף

פַּעֲמוֹנֵי הַמֹּתֶן, אֶצְבָּעוֹת אוֹחֲזוֹת בַּמַּטֶּה

בֵּין כְּפָרֵי עֲנָנִים אֲנִי גּוֹלֶשֶׁת

עַל זֶרֶם חַשְׁמַלִּי.

אֵין הַפְרָעוֹת

בַּגֹּבַהּ הַזֶּה גַּם צִפּוֹרִים לֹא חוֹלְמוֹת

צַיָּדֵי אוֹרְיוֹן מִשְׁתַּחֲוִים מִמֶּרְחַק שְׁנוֹת חֲשֵׁכָה

הַיָּרֵחַ מַגְלִיד עַכְשָׁו בִּמְלוֹאוֹ וְאֶפְשָׁר

לְנַגֵּן עַל זִרְדֵי הַזָּנָב, בָּס מְתַקְתַּק

לִלְחֹשׁ לְתוֹךְ בּוֹר הַשָּׁמַיִם:

הִנֵּה אֲנִי בָּאָה.

הָאַרְצִיִּים שְׁבוּיִים בְּלִקּוּי מוֹעֲדוֹנִים,

לַחְרֹךְ גְּרוֹנָם בְּצֵ'יְסֶר מַר,

לְהַשְׁתִּיק קוֹל יַלְדִּי הַמְּבַקֵּשׁ לְהַכְרִיעַ

אֵיךְ יְצוּר נִבְרָא בְּצֶלֶם יֵצֶר

וְאָדָם בְּצֶלֶם

אֲדָמָה;

זוֹ עוֹנַת הָרְבִיָּה

וּבַעֲנָנִים אֲנִי שׁוֹתֶלֶת גַּרְגְּרֵי זְכוּכִית

אִם יַצְמִיחוּ, יַצְמִיחוּ אֵשׁ

יַפְרִידוּ בֵּין שְׁכָבוֹת שָׁמַיִם.

אֵין שׁוּם סִכּוּי לְחֹרֶף,

אֲבָל גֶּשֶׁם מִתְעַבֶּה בְּתוֹכִי.

נ.ב.

נִשְׁאַרְתִּי לַיְלָה נוֹסָף.

חֲתוּלנָמֵר

בְּסוֹף דֶּצֶמְבֶּר חוֹדֵר אֹבֶךְ לְבֵיתָהּ לַמְרוֹת הַתְּרִיסִים הַמּוּגָפִים.

יָמִים אֲרֻכִּים הִיא חוֹסֶמֶת אֶת רוּחוֹת הַחוּץ

טִפּוֹת גֶּשֶׁם מִתְרַפְּסוֹת עַל הַזְּכוּכִית

שְׁעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ קְצָרוֹת וּבַלֵּילוֹת

הִיא בּוֹהָה בְּסִיר מְבַעְבֵּעַ

בּוֹחֶשֶׁת וְלוֹחֶשֶׁת שְׁמוֹת גְּבָרִים

"חֲתוּלנָמֵר" הִיא קוֹרֵאת לִי וְקוֹרֶצֶת מוּל הָרְאִי

זוֹ הַתְּקוּפָה הַזּוֹ שֶׁל הַחֹדֶשׁ, אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְעַגֵּל עַל בִּטְנָהּ

לְמַלֵּא אֶת הַבּוֹר שֶׁכָּרָה הָאִישׁ הַשָּׂעִיר בְּתוֹכָהּ

וְלָקַח אֶת יָדָיו לְמָקוֹם אַחֵר.

"חֲתוּלנָמֵר" הִיא פּוֹרֶטֶת עַל הַפִּיגָ'מָה

הִיא הֲכִי יָפֶה בַּשְּׁכוּנָה, לַמְרוֹת הַמִּכְנָסַיִם הָרְפוּיִים

לַמְרוֹת שֶׁהִפְסִיקָה לְשַׁיֵּף אֶת צִפָּרְנֶיהָ,

לַמְרוֹת עִקְבוֹת הַמֶּלַח עַל פָּנֶיהָ

אֲנִי בָּא לִקְרָאתָהּ

נִשְׁכָּב בֵּין יְרֵחֶיהָ

הִיא מְלַטֶּפֶת אוֹתִי

מְלַטֶּפֶת אוֹתִי

מְלַטֶּפֶת

אֲנִי חוֹמֵק לאט

מַבִּיט בָּהּ

מְלַטֶּפֶת אֶת עַצְמָהּ

הִיא נִרְדֶּמֶת לְתוֹךְ רַעַד שְׂפָתֶיהָ

רַעַד שְׂפָתֶיהָ נִרְדָּם בְּתוֹכָהּ.

4 לפנות בוקר

אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָךְ מֶלַח בָּעֵינַיִם

הָיִיתִי מְלַקֵּק אֶת פָּנַיִךְ כָּל

הַלַּיְלָה הַהוּא.

אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ פּוֹחֶדֶת לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר -

הָיִיתִי מַדְלִיק נְשִׁימוֹת סְבִיב מִטָּתֵךְ,

מְצַיֵּר לָךְ שֵׁדִים עֲרוּמִים עַל הַתִּקְרָה

שֶׁתֵּדְעִי שֶׁלֹּא אֲנִי

הַדָּבָר הַנּוֹרָא

אִם הָיִית מַבִּיטָה בִּי פַּעַם אַחַת

לְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת

הָיִית מְגַלָּה שֶׁאֲנִי

רוּחַ רְפָאִים אֲסוּפִית

שֶׁתִּתְפַּזֵּר

אִם תַּחְלִיטִי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן.

אַהֲבָתִי מִתְעַגֶּלֶת בַּמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ

סְבִיבָהּ הַשָּׁמַיִם שְׁחֹרִים

אִם אֶפְלֹט יָרֵחַ אֶל גְּדַת הַלַּיְלָה הַזֶּה,

יִזְרַח עַד עִוָּרוֹן.

אֲנִי כֵּהָה עַכְשָׁו

הַיָּרֵחַ הַפְּנִימִי מִתְמַלֵּא בְּצִלְּךָ

אֵין עוֹד בַּקָּשׁוֹת בְּפִי.

אֵין סַכָּנָה לְכַלֶּבֶת, תָּבִין

אֲנִי חֲתוּלָה עַצְלָנִית

שְׁנֵי רְחוֹבוֹת יָמִינָה, שְׂמֹאלָה וְחוֹזֶרֶת

נָשַׁכְתִּי בְּעִקְבוֹת הִתְגָּרוּת

הֲרֵי יָדֶיךָ לָפְתוּ אֶת צַוָּארִי

וְאִם אֵינְךָ סוֹבֵל וְאֵין סִימָנֵי הֶלֶם,

חֻלְשָׁה, דֹּפֶק מוּאָץ

אַתָּה מַמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד כָּרָאוּי

וְלֹא נִכַּר הַשִּׁנּוּי וְאֵין

זִהוּם מִשְׁנִי דֻּגְמַת כְּאֵב -

אֵין סַכָּנָה

כְּבָר שָׁבוּעַ מֵאָז הַתַּקְרִית אֲנִי

בְּסֵדֶר, מִסְתּוֹבֶבֶת שְׁנַיִם, שְׁלוֹשָׁה וְחוֹזֶרֶת

כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

אֵין סַכָּנָה לְכַלֶּבֶת.

הִתְיַתַּמְתִּי מִצִּלְּךָ

שֶׁמֶשׁ מַשִּׁילָה אֶת אוֹרָהּ עָלַי

אֵין שָׁעָה נְכוֹנָה לַחִפּוּשׂ

עֲלִיָּה בָּהָר הִיא אֶפְשָׁרוּת

גַּם אִם הַגְּרָנִיט אֲדֹם שִׁנַּיִם,

גַּם אִם פִּרְקֵי צוּקִים רוֹכְסִים אֶת הַמַּבָּט -

זוֹ עֲדַיִן אֶפְשָׁרוּת שֶׁל הַר.

אֲבָל אִם יַּלְדָּה פְּקוּעָה

נֶהֱדֶפֶת שָׁנִים בְּתוֹכֵךְ ופִּתְאוֹם

בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה

גּוֹרֶרֶת קוֹלָהּ

מְמוֹלֶלֶת מִלִּים -

מְתַפֵּס אִתָּךְ רַעֲבוֹנָהּ

אָז

כָּל דְּמָמָה הִיא הֵד לְעוֹלָם מַקְבִּיל

כָּל צַעַד מַעֲמִיק אֶת הַגּוּף לַתְּהוֹם.

הָהָר הַר

וְהַשְּׁבִיל שְׁבִיל

וְכָל אֶבֶן פּוֹטֶנְצְיָאל לְאָסוֹן.

ספינת האם

רָאִיתִי אֶת הַזְּרִיחָה הַשַּׁקְרָנִית תַּחַת הַמַּיִם

אֶת הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים, אֶת טְבִיעוֹת הַגֶּשֶׁם

בָּלַעְתִּי פַּעַם אַחַר פַּעַם אֶת קֶצֶף הַזַּעַם

כְּשֶׁמָּעַדְתְּ אֶל הַנּוֹזֵל הָאָרוּר

לֹא כְּאַחַד הַמַּלָּחִים הָיִיתִי

כְּנוֹסַעַת סְמוּיָה מִן הָאַיִן

מְלֻכְלֶכֶת, נָעַצְתִּי שִׁנַּיִם בְּשִׁנַּיִם

לֹא אָחַזְתְּ בְּיָדִי, בְּקֹשִׁי הֶחְזַקְתְּ בְּשֶׁלָּךְ

רַק מַחֲלַת הַיַּם דָּבְקָה בִּי וְאַתְּ?

גַּם עַל קַרְקַע יְצִיבָה כָּשַׁלְתְּ

לֹא קָרָאת לִי בַּשְּׂפָתַיִם

כְּשֶׁנִּסִּיתִי לְהַגִּיד לָךְ "אִמָּא"

מָה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת

יָרַדְתִּי מִתַּחַת לַסִּפּוּן

וּבָאתִי לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים כְּלוֹמַר,

נִכְנַסְתִּי אֶל שִׁירַת הַיָּמִים

נֶחְטַפְתִּי אֶל מִשְׁתְּאוֹת יְמֵי בֵּינַיִם.

מָתַחְתִּי אֶת מִפְרְשֵׂי הַשִּׂמְלָה וְשַׁרְתִּי,

לֹא לַסִּירֶנוֹת; לָאֲבָנִים

לְרֶגֶב אֲדָמָה, וְהַגַּלִּים

הַגַּלִּים הֵטִיחוּ מַיִם בַּדְּפָנוֹת

אָחַזְתִּי בְּקִירוֹת הַסֵּפֶר

קִפַּלְתִּי אָזְנַיִם בַּדַּפִּים

וְנִדְנַדְתִּי מִתּוֹךְ הָאָרוֹן הַסָּגוּר

"אִמָּא מָתַי מַגִּיעִים?"

רָצִיתִי לָלֶכֶת מִמֵּךְ

לִשְׁכֹּחַ אֶת נִדְנוּד הַנִּדּוֹנִים

רָצִיתִי צִי יַצִּיב.

אֶת יוֹדַעַת, אוֹמְרִים

שֶׁבַּמִּדְבָּר קַו הָאֹפֶק קָבוּעַ, גַּם בִּנְסִיעָה

תָּאֲרִי לָךְ דְּמָמָה.

רָצִיתִי לִיצֹר לָנוּ חוֹף

בָּאתִי אֵלַיִךְ בְּיָדַיִם מְלֵאוֹת אֲדָמָה

וּפִזַּרְתִּי

לְיַד מִטָּתֵךְ, עַל הָרִצְפָּה

יָשַׁבְתִּי מִזְרָחִית עַל הַחוֹף שֶׁלָּנוּ וְצִיַּרְתִּי

שֶׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת, עֵצִים. צִיַּרְתִּי מֵזַח

רָצִיתִי לְהָעִיר אוֹתָךְ

לְנַעֵר אוֹתָךְ

וְלֹא נֵעַרְתִּי

גִּלְגַּלְתִּי פֶּתֶק לַבַּקְבּוּק שֶׁלְּךָ:

הִגַּעְנוּ

שִׁיר עֶרֶשׂ לאלכס

נוּמִי, נוּמִי יַלְדָּתִי הַנִּשְׁכַּחַת עַל מְסִלַּת רַכֶּבֶת.

הֶבְזֵק זִכָּרוֹן מַר שֶׁלֹּא נָעַץ עַמּוּדֵי בֶּטוֹן בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה.

עוֹד מְעַט הַשָּׁמַיִם נִגְמָרִים,

לְאַט, יַלְדָּתִי.

עוֹרֵךְ הָרַךְ נִנְגָּע בְּשִׂפְתֵי אִמֵּךְ שֶׁקָּמָה

מִדֵּי לַיְלָה לִתְחִיָּה.

לֹא נוֹלַדְתְּ לִשְׂרֹד עֵדוּת כַּזּוֹ.

הַצְמִידִי יָדַיִךְ לַיְּרֵכַיִם

אֶת הַלֵּב תַּחֲבִי לְתוֹךְ כְּלוּב הַצְּלָעוֹת.

אַתְּ תִּגָּמְרִי מִיָּד

בְּשֶׁקֶט מוֹפְתִי.

כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת תָּבוֹא

הִיא לֹא תַּרְגִּישׁ בָּךְ

וְתַמְשִׁיךְ בִּמְנוּסַת הַלַּיְלָה.

מיומני הגהנום הקטן

כָּל הַנָּשִׁים לוֹבְשׁוֹת שְׂמָלוֹת אֲרֻכּוֹת.

רַק הַקֵּרְחוֹת לוֹבְשׁוֹת שְׂמָלוֹת אֲרֻכּוֹת

וְמַחְלִיקוֹת כְּמוֹ מַלְאָכִיּוֹת

בְּפִנּוֹת הַהַמְתָּנָה.

זֶה הֶגְיוֹנִי כְּמוֹ הַפְּסַנְתֵּר בַּכְּנִיסָה לַאֲגַף

רַדְיוֹתֶרַפְּיָה, זֶה הֶגְיוֹנִי

שֶׁלְּכָל הַמַּלְאָכִיּוֹת עֵינַיִם קוֹרְנוֹת

וְכֻּלָּן כְּרוּתוֹת כְּנָפַיִם.

הָעֵינַיִם שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי

נָחוֹת עַל הַכִּסְּאוֹת, עַל שֻׁלְחֲנוֹת הַצַּד

וּבְעֶמְדַּת הַקַּבָּלָה

אִשָּׁה צוֹחֶקֶת בְּרוּסִית

"אֵיזֶה פָּנִים! שְׁנֵיכֶם - אוֹתָן עֵינַיִם, אוֹתוֹ מַבָּט".

הִלּוּךְ רִאשׁוֹן

אַתָּה מְנַקֶּה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם

אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת הַשֵּׂעָר בְּגוּמִי

אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת אֶת הַהַתְרָאוֹת בַּטֶּלֶפוֹן

וְלָשִׁיר עִם פְרֵד אֶסְטֶר בָּרַדְיוֹ

I won't dance

Don't ask me

יֵשׁ לָנוּ כְּנִיסָה חִנָּם

לְחַנְיוֹן בֵּית הַחוֹלִים.

לָמָּה בְּעֶצֶם קוֹרְאִים לְזֶה בַּיִת?

אֵין קִדּוּשׁ עַל הַנּוֹזֵל הָאָדֹם

אֵין נְשִׁיקוֹת עַל הַמֵּצַח בַּבְּקָרִים

הָאַחִים אֵינָם אַחִים

רַק תִּקְוָה נִדְחֶסֶת בֵּין הַכִּסְּאוֹת

חֲמִשָּׁה זָרִים אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הָאִינְפוּזְיָה

וְאַבָּא שֶׁלִּי בֵּינֵיהֶם

מְבָרֵךְ עַל הַמַּיִם.

אוּלַי אֵלֵךְ 458 צְעָדִים עַל קַו הָרְצָפוֹת

בֵּין מְכוֹנַת הַשְּׁתִיָּה לַחַלּוֹן

וַאֲצַיֵּר לְךָ נְתִיב יְצִיאָה.

בְּשָׂרְךָ מֻפְקָר לַיְּצוּרִים הָרְעֵבִים עַכְשָׁו.

וְאִם אֶתְלֹשׁ שְׂעָרִי, אֲלַפֵּף סְבִיב הָאֶצְבַּע, שֶׁתַּכְחִיל

וְאַגִּישׁ אוֹתָה לָהֵם

מִנְחָה?

בְּאוּלַם הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמַּמְתִּינוֹת

פְּרוּקִים כֻּלָּם עַל הַסַּפּוֹת

גּוּף בְּגוּף אֵינוֹ נִתְמָךְ

בַּלּוּטוֹת הָרֹק רֵיקוֹת

עֵינַיִם בְּרִיאוֹת בּוֹהוֹת בָּאָח הַגָּדוֹל,

וּבְמַלְבְּנֵי הָאַזְעָקוֹת הַמְּמַלְּאִים אֶת הַמָּסָךְ.

בַחֲדָרִים הַסְּמוּכִים מְכֻסִּים מַרְאוֹת

הַגֵּיהִנֹּם הַקָּטָן,

בִּזְכוּכִיּוֹת אֲטוּמוֹת. ד"ר גרינברג,

בַקְשָׁה

שֶׁלֹּא יִרְעֲדוּ יָדֶיךָ

(אוֹ שְׁבוּעַ הַסֵּפֶר אַלְטֶרְנָטִיבִי)

מִי שֶׁיִּרְצֶה לִפְגֹּשׁ בִּי עַכְשָׁו

יִמְצָא אוֹתִי חוֹתֶמֶת בְּדוּכְנֵי הַקַּבָּלָה שֶׁל אָסוּתָא

אוֹ בַּדֶּרֶךְ בֵּין פֶּתַח תִּקְוָה לְשָׁם

אוֹ בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת

מִתְחַבֵּאת בְּתוֹךְ הַכֻּרְסָאוֹת מֵעִדְכּוּנֵי

הַמִּלְחָמָה הָאַחֶרֶת

מִי שֶׁיִּרְצֶה לִפְגֹּשׁ בְּאָבִי

יָבוֹא אֵלַי -

אֲנִי הֲכִי דּוֹמָה לוֹ.

וּכְשֶׁזּוֹחֵל הַלַּיְלָה עַל הַשְּׂמִיכָה

אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר לוֹ בְּשֶׁקֶט - עָשִׂיתָ טָעוּת הַפַּעַם

לֹא בָּחַרְתָּ נָכוֹן.

וַאֲנִי סָמַכְתִּי שֶׁתֵּדַע, אַתָּה, אַתָּה, אַתָּה

אָמוּר הָיִיתָ לַדַּעַת שֶׁאֵין,

אֵין בִּי יְכֹלֶת לָשֵׂאת בִּנְהִירַת הָרוֹפְאִים אֵלָיו.

אֲבִי שָׁכוּב בְּגוּף מַלְאָךְ חָבוּט.

שֶׁתֵּדַע

לֹא אַחְזִיר אֵלֶיךָ כְּלוּם.

בית